אני לא יכול להפסיק לשחק את "אודיסיאה של אלטו: העיר האבודה"

האודיסאה של אלטו: העיר האבודה זמין כעת ב-Apple Arcade, ולא רציתי להניח את האייפון שלי מאז שהתחלתי לשחק.

לפעמים משחק יוצא, והוא פשוט כל כך טוב שאתה מוצא את עצמך נמשך אליו שוב ושוב. זה קרה לי פעמים רבות במהלך השנים, אבל זה נדיר מאוד שהמשחקים האלה יימצאו אי פעם בטלפון הנייד שלי. כאשר המקור האודיסאה של אלטו שיצא ב-2018, זה היה מהנה, אבל מהר מאוד שכחתי מזה בין הכותרים הגדולים האחרים שירדו באותה שנה.

חוזרים לרץ האינסופי עטור השבחים עם שחרורו של האודיסאה של אלטו: העיר האבודה ב-Apple Arcade, אני נזכר מדוע המשחקים הפשוטים ביותר יכולים לפעמים להיות המהנים ביותר.

תשאיר את זה פשוט

מיד בהתחלה, הדבר הכי מושך האודיסאה של אלטו: העיר האבודה הוא הפשטות המוחלטת של המשחק. בתור רץ אינסופי, אתה תמיד בתנועה, מה שאומר שתצטרך לחפש מכשולים שצצים לאורך הדרך שלך. עם זאת, בניגוד לכמה משחקים אינסופיים, האודיסאה של אלטו רק גורם לך לדאוג לגבי שני פקדים: לקפוץ ולעשות טריקים.

כמובן, תצטרך לשלב את שני הפקדים האלה כדי לפגוע בטורנדו שיכולים להרים אותך או אפילו להקפיץ בלוני אוויר חם כדי להשיג הרמה נוספת. למרות התוספות הללו, הכל מרגיש חלק ופשוט לשליטה, מכיוון שאתה יכול לעשות הכל בלחיצת אצבע אחת בלבד.

משחק הליבה כולו מורכב מאיסוף נקודות כשאתה זורם בין הרמות על הסנובורד שלך, תוך התבוננות בנופים היפים המרכיבים את המדבר האינסופי. בדרך גם מתחילים לאט לאט לעבור מהדיונות השקטות לשדרות הכפרים היותר עסקיים, ואחר כך לעיר האבודה עצמה. זהו מעבר מוזר שמשתלב בצורה מושלמת עם האווירות הקלות שהמשחק משדר.

מתחנן לראות עוד

אחד השינויים המשמעותיים ביותר עם העיר האבודה הוא הקדמה של עיירה שוקקת, שמוסיפה אלמנטים חדשים לגב ולקדמה. לעומת זאת, בהשוואה לדיונות החולות של המדבר האינסופי, זה מרגיש שונה בהרבה.

כי האודיסאה של אלטו-והאחר של אלטו משחקים לפניו - כל כך מושחז במתן חוויה רגועה, המפתחים המציאו דרך ייחודית לבנות את העולם ולהציג את האלמנטים החדשים האלה.

ככל שמתקדמים, המשחק מתחיל לחשוף יותר ויותר, ומוסיף חלקים חדשים לרקע. זה באמת חלק ממה שהחזיק אותי לשחק כל כך הרבה זמן אחרי האתחול הראשון של המשחק. המשחק כבר עושה עבודה טובה כדי לגרום לך לרצות להמשיך - לזרוק עליך יעדים כמו "לאסוף x כמות נקודות" או "לטייל x כמות מטרים" כדי לפתוח רמות חדשות.

זרקו פנימה את המעבר החלק והקנטות של אזורים חדשים, והכל מתחבר באופן שמקשה על ההסתלקות, כשאתם מוצאים את עצמכם תוהים מה צפוי לכם.

אין כאן סיפור אמיתי האודיסאה של אלטו: העיר האבודה, אבל זה כמעט מרגיש כאילו המפתחים לוקחים אותך למסע ככל שאתה מתקדם. כל קטע של העולם וכל ריצה שאתה משלם מפנה מקום ליותר ויותר מהאזור שמעבר למסך.

זו תחושה נחמדה שמזכירה לי הרבה את הדרך שבה עולמה של דמות מתחיל להתרחב כשהיא עוזבת עיר הולדתם ברומן פנטזיה, וזה משהו שאני אוהב לראות משחקים חוקרים - במיוחד בצורה עדינה כזו דרכים.

אם אתה אוהד של משחקים ניידים או סתם מחפש משחק צ'יל חדש עם אתגר קטן, האודיסאה של אלטו: העיר האבודה יצא עכשיו ב- Apple Arcade. אם אתה לא כל כך מעריץ של משחקים ניידים או מתקשה להצדיק את המחיר של Apple Arcade בכל חודש, אז אני ממליץ לאסוף אותו לפחות לחודש או חודשיים. הגרסה המתחדשת הזו של אודיסיאה של אלטו שווה יותר מ-4.99 דולר.