מה לשקול לפני המרה ל-MP3

ה פורמט MP3 הוא הפופולרי ביותר פורמט אודיו אובדן בשימוש היום וקיים מאז תחילת שנות ה-90. הצלחתו מיוחסת בעיקר לתאימות האוניברסלית שלו. ובכל זאת, מספר גורמים קובעים את האיכות של קובץ MP3, כמו גם את אופן הקידוד שלו. שימו לב להגדרות אלו בעת המרת קובץ לפורמט MP3.

איכות מקור השמע

כדי לבחור את ערכי הקידוד האופטימליים, שקול את אופי מקור השמע. לדוגמה, כאשר הקלטת קול באיכות נמוכה מקודדת מקלטת אנלוגית תוך שימוש בהגדרות הקידוד הגבוהות ביותר האפשריות, הקובץ שהומר תופס הרבה מקום אחסון.

אם קובץ MP3 בעל קצב סיביות של 96 Kbps מומר לאחד עם קצב סיביות של 192 Kbps, אין שיפור באיכות. הסיבה לכך היא שהמקור הוא רק 32 Kbps וכל דבר גבוה מזה מגדיל את גודל הקובץ אך אינו משפר את רזולוציית הקול; הנתונים האלה כבר אבדו.

הנה כמה הגדרות טיפוסיות של קצב סיביות שאולי תרצו להתנסות בהן:

• 32 Kbps: הקלטות קול וקלטות אנלוגיות.
• 128 עד 192 Kbps: רצועות שנקרעו מתקליטור.
• 192 עד 320 Kbps: הקלטות מקור שמע מורכבות, כמו מוזיקה קלאסית, המכילות קשת רחבה של תדרים.

Lossy to Lossy

פורמט MP3 הוא פורמט עם הפסד, ולכן לא מומלץ לבצע המרה לפורמט אחר עם אובדן (כולל MP3 אחר). גם אם אתה יכול להמיר לקצב סיביות גבוה יותר, קובץ השמע עדיין מאבד מאיכות. בדרך כלל עדיף להשאיר את המקור כפי שהוא, אלא אם כן אתה רוצה לצמצם את שטח האחסון ולא אכפת לך מהפחתה ברזולוציית השמע.

CBR ו-VBR

קצב סיביות קבוע (CBR) וקצב סיביות משתנה (VBR) הן שתי אפשרויות שאתה יכול לבחור בעת קידוד קובץ MP3. לשניהם יש חוזקות וחולשות. לפני שאתה מחליט אם להשתמש CBR או VBR, תחילה תחשוב על איך אתה הולך להאזין לאודיו.

CBR היא הגדרת ברירת המחדל התואמת באופן אוניברסלי לכל מפענחי MP3 והתקני החומרה, אך היא אינה מייצרת את קובץ ה-MP3 המותאם ביותר. לחלופין, VBR מייצר קובץ MP3 המותאם הן לגודל והן לאיכות הקובץ. VBR נשאר הפתרון הטוב ביותר אך לא תמיד תואם לחומרה ישנה יותר ולמפענחי MP3 מסוימים.